יום שבת, 12 במרץ 2016

מעברים

כמעט כל תופעה בטבע ניתן להסביר בעזרת חוק "ארבעת שלבי החיים": גירוי, התרחבות, התכווצות והרפיה. ד"ר נאדר בוטו בכתבה ראשונה בסדרת כתבות על שבעת החוקים האוניברסליים המניעים את היקום

האם שאלתם את עצמכם מהו הכוח הטבעי המווסת את היקום, ומהם הכוחות המשפיעים על בני האדם, בעלי החיים והצומח, וגורמים להם להיות ולהתנהג בצורה מסוימת? פיזיקאים רבים מתחבטים בשאלה זו, ואחת המטרות העיקריות של הפיזיקה המודרנית היא ליצור תיאוריה פשוטה אחת, המאחדת בין שלל התיאוריות הקיימות, שמסוגלת לתאר את היקום על כל היבטיו הידועים והלא ידועים.

מדובר במציאת "תיאוריה של כל דבר" או "התורה המושלמת" ("Theory of Everything"), שבעזרתה יוסברו לא רק חוקים פיזיקליים, אלא היא תכלול בתוכה את כל מה שקיים ביקום, כולל היבטים רוחניים ואספקטים שונים של אינטליגנציה, מודעות וכו', ואפשר יהיה לאמת אותה.

קארל פופר (Karl Popper), גדול הפילוסופים של המדע בתקופה המודרנית, והוגי דיעות נוספים, טענו שתיאוריה כזו חייבת לעמוד בשתי דרישות:

1. לתאר מגוון רחב של תופעות באמצעות פרמטרים שרירותיים מועטים.

2. שהתיאוריה תהיה מסוגלת לחזות באופן אמין תופעות שטרם נבדקו.

מטרת תיאוריה זו היא לאחד בין תיאוריות הפיזיקה המודרנית לבין עיקרי הדת ותורות פילוסופיות עתיקות.

כדי למצוא תיאוריה מאחדת עלינו להתבונן ביקום ולהבין את החוקים האוניברסליים, המווסתים את היקום על כל חלקיו. דרך חוקים אלה יהיה ניתן לתאר את הטבע האנושי מבלי להיתקל בתופעות יוצאות מן הכלל, מכיוון שחוק אינו יכול להיות אוניברסלי אם לא ניתן ליישם אותו על כל התופעות הקיימות, ללא יוצא מן הכלל.

החוקים האוניברסליים הם:

1. האחידות.

2. המבנה הספירלי המהווה גשר בין אנרגיה לחומר.

3. השילוש האוניברסלי.

4. חוק הקוטביות.

5. ארבעת שלבי החיים.

6. המודל האנרגטי האוניברסלי.

7. הקוד האוניברסלי ו-64 שלבי ההתפתחות.

מנוע החיים

השבוע אדון בחוק "ארבעת שלבי החיים" (בהמשך אתייחס לכל אחד מהחוקים האחרים).

מהתבוננות מדוקדקת בטבע ניתן לראות שתופעת הדו-קוטביות היא תופעה אוניברסלית הקיימת בכל פרט - החל בגרעין הזעיר ביותר, שעשוי מפרוטון וניוטרון, וכלה בתא החי, בכדור הארץ ובגלקסיות שבחלל.

בנוסף ניתן להצביע על כך שכל תא חי מתאפיין בכך שהוא עובר תהליך של גירוי, התרחבות, התכווצות והרפיה. שלבים אלו נקראים ארבעת שלבי החיים, ומהווים ביטוי של המעבר האנרגטי בין שני קטבים, המעיד על כך שהמערכת פתוחה ובריאה.

תאי הלב והשרירים הם הדוגמה המוחשית ביותר לתופעה זו. אם נתייחס ללב כאל מנוע החיים, המזרים חיוניות לכל רקמות הגוף, נראה שכל פעימה מורכבת מארבעה שלבים התואמים את ארבעת שלבי החיים: השלב הראשון מתחיל בגירוי חשמלי, שמתפשט באמצעות מערכת ההולכה. הגירוי הראשוני בפרוזדורים גורם לחדרי הלב להתרחב (השלב השני) ולהתמלא בדם שמגיע מהפרוזדורים. לאחר שלב ההתרחבות מגיע שלב ההתכווצות (השלב השלישי) שבו הדם נשלח אל כלי הדם ההיקפיים והריאתיים. בשלב הרביעי, השרירים מתרפים וחדרי הלב מתרחבים: זהו שלב ההרפיה המוכר כשלב המילוי הפאסיבי. לאחר מכן, שוב מופיע הגירוי באמצעות הזרם החשמלי במערכת ההולכה והמעגל חוזר על עצמו.

פעילות תקינה של הלב מחייבת מעבר קצבי תמידי בין ארבעת שלבי החיים. עצירה באחד מארבעת השלבים, תבוא לידי ביטוי בצורת מחלה - הפרעות קצב, במידה וחלה עצירה בשלב הגירוי; הגדלת מימדי הלב כשחלה עצירה בשלב ההתרחבות, עיבוי ונוקשות של שריר הלב במידה וחלה עצירה בשלב ההתכווצות, וחולשה בשריר הלב עד אי ספיקת לב, כשהעצירה מתרחשת בשלב ההרפיה.

מפריחה לנשירה

אמור, ארבעת שלבי החיים קיימים בכל תא, בכל איבר ובגוף כולו, כיחידה אחת. למשל במהלך קיום יחסי מין מלאים - גירוי מיני גורם להתרחבות, לא רק באיברי המין (זקפה) אלא גם בכל אחד מהתאים - הגוף מאדים, כלי הדם מתרחבים ומופיעה זיעה, ואז, כאשר מתרחשת האורגזמה, מתחיל כיווץ לא רק באגן, אלא בכל הגוף. בתום השלב הזה מופיע שלב ההרפיה.

בכל מערכת יחסים מינית מלאה, אנו חווים את ארבעת שלבי החיים. אולם כאשר האשה מופרית במהלך המפגש המיני, הופכת ההזדווגות המינית כולה לשלב הגירוי, שאחריו מופיע שלב התרחבות שנמשך תשעה חודשים - ההריון. במהלך צירי הלידה, מתרחש שלב ההתכווצות, ולאחר הלידה מתרחש שלב ההרפיה.

גירוי הפטמות לאחר הלידה מגביר את ייצור החלב בבלוטות החלב. הדבר גורם להתכווצות צינורות החלב, מה שמסייע בשחרור החלב. בעקבות השחרור, מורגשת תחושת הקלה הן בשדיים והן של האם המיניקה.

גם התינוק עובר במהלך היניקה את ארבעת שלבי החיים. גירוי הפה על ידי הפטמה גורם להתרחבות כללית: התינוק מסמיק ומזיע, וכאשר הוא מגיע למצב ההתרחבות, מופיעה התכווצות קלה ואחריה שינה עמוקה שמשולה לאורגזמה של התינוק.

אם נבחן את מהלך חייו של אדם, נוכל להבחין גם כאן בארבעה שלבים: הראשון מתרחש מגיל אפס עד 21 שנה, כאשר הוא "נפתח לחיים". הכל חדש, מעניין ומלהיב, ונחשב בעיקר לשלב של גירוי ולמידה. כאשר מסתיים שלב הלמידה, מתחיל שלב שני (גיל 28-21) שבו קיימת נטייה להרחבת המסגרת - מחפשים בן זוג, נפרדים מההורים, ומתחיל שלב ההתרחבות: למעגל החיים מתווסף בן/בת זוג, התא המשפחתי נבנה ומתרחב כאשר הילדים באים לעולם. המצב הכלכלי משתפר, מתרחשת "התרחבות" ברמה החומרית, עוברים לגור בבית גדול יותר, רוכשים מכונית גדולה יותר, ולעתים אף רוכשים בתים לילדים. גם הגוף מתרחב - שומן נאגר על המותניים ובאיברים אחרים, והתנועות הולכות ונעשות איטיות יותר.

לאחר שמגיעים לשיא ההתרחבות (גיל 28 ואילך), מתחיל שלב ההתכווצות. בהדרגה הגוף מצטמק, עמוד השדרה מתכופף, קומתנו מתקצרת, וקמטים מופיעים על פנינו ובחלקי גוף אחרים. מתחילות להופיע תופעות כמו לחץ דם גבוה, תעוקת לב, כאבי שלד-שריר וכדומה.

במקביל, מופיעה התכווצות כלכלית - ילדינו עוזבים את הקן, לעתים אנו נותרים לבד, לאחר מות בני הזוג שלנו. בסופו של דבר, עם המוות, מגיע שלב ההרפיה.

שלב ההתרחבות מעורר בנו תמיד תחושת הנאה, ולפיכך אנו מבקשים לחוות אותו בכל שלב מחיינו, בעוד ששלב ההתכווצות מביא עמו סבל וכאב, ולכן כצפוי אנו חפצים לדחות אותו.

ככל ששלב ההתכווצות עוצמתי יותר, הדרך לשלב ההרפיה מתקצרת. במילים אחרות, ככל שרמת המתח שמובילה להתכווצות בגוף גדולה יותר, כך מתקרב המוות.

יום לדוגמה

ארבעת שלבי החיים מאפיינים צדדים שונים בחיינו. סדר היום הוא אחד מהם. כאשר אנו מתעוררים בבוקר אנו אמורים לחוש מרץ והתחדשות. אם הבוקר אינו מביא עמו תחושת נמרצות אנו נוטים להשתמש בממריצים חיצוניים כגון תה, קפה, עישון סיגריה או פעילות מינית חפוזה. אנו זקוקים לתמריצים אלו כדי לחוש את הגירוי המתאים להתחיל את היום.

במהלך ארוחת הצהריים אנו עוברים לשלב ההתרחבות. משך שלב זה תלוי בכמות האוכל שצרכנו - ככל שכמות המזון גדולה יותר, כך יגיע מהר יותר שלב ההתכווצות וההרפיה. אחרי ארוחה דשנה, עלולים להופיע סימני כיווץ, כגון החמרה במצב תעוקת הלב, התקפי אסתמה או עלייה בלחץ הדם, תופעות שאפשר למנוע אם נאכל ארוחה קלה, ואז גם שלב ההתכווצות יידחה לשעה מאוחרת יותר ביום ויופיע רק בשעות הערב המאוחרות (עייפות, כאבי שרירים וגב, התכווצויות בשרירי הצוואר, וכדומה). השלב הבא בסדר היום הוא כצפוי שלב ההרפיה, שמתבטא בתחושת נמנום וצורך לישון.

גם ארבע העונות מאפיינות את ארבעת שלבי חיינו: באביב (שלב ההתרגשות) הכל מלהיב, מלא חיים חדשים ומלבלב. בקיץ (שלב ההתרחבות) הכל מצוי במצב של התרבות וצמיחה: בעלי החיים מתרבים, הצמחים מגיעים לשיא פריחתם ורובם נושאים פירות. בסתיו (שלב ההתכווצות) כמעט הכל מתכווץ. העצים מצהיבים, הגוזלים עוזבים את הקן לקראת החורף (שלב ההרפיה), עונת השינה של הצמחים ובעלי החיים.

לעונות השנה יש השפעה ישירה על בני האדם, ועליהם להתאים את עצמם לכל אחת מהעונות ותכונותיה. כך, למשל, פעילות גופנית ומנטלית מאומצת מתאימה לאביב, בסתיו מומלץ להימנע מפעילות מכווצת ומלחיצה, בחורף יש להאט את קצב החיים ובקיץ מומלצת פעילות גופנית שגורמת להזעה ושמורידה את הטמפרטורה של הגוף.

משך הזמן שבו נמשך כל שלב משתנה מאדם לאדם ותלוי בסוג פעילותו, מצבו הנפשי, מזונו, המקום
שבו הוא גר, עונות השנה, תנאי מזג האוויר שבהם הוא חי ועוד.

אולם הכרת התהליך, הבנתו וחיזויו, עשויים להאריך את השלבים שאנו חפצים בהארכתם ומתוך כך תשתפר
איכות חיינו. לדוגמה: נוכל להאריך את החלק הראשון של היום על ידי ויתור על ארוחת הצהריים, או
דחיית בואו של שלב ההתכווצות היומי, אם נצמצם את כמות המזון ונסתפק בארוחה קלה בלבד.

דוגמה נוספת: ביכולתנו להאריך את שלב הגירוי וההתרחבות במהלך קיום יחסי המין וכך להעניק לפרטנר
ולנו תחושת עונג ומלאות לאורך זמן רב, והטענת הגוף והנשמה בחיוניות.

ובמילים אחרות - אם ננסה להגדיל את כמות האנרגיה החיונית הזמינה לנו תוך שימוש בטכניקות שונות, תעמוד לרשותנו כמות ידועה מראש וקבועה של אנרגיה. אם נצרוך כמות גדולה מדי של אנרגיה, תיוותר עבורנו פחות אנרגיה לצרכים אחרים, חיוניים להמשך קיומנו.

פעילות גופנית מוגזמת מאיטה פעילויות מנטליות, הדורשות רמת ריכוז גבוהה וכמות גדולה של אנרגיה. גם שימוש מוגבר באנרגיה מינית יכביד עלינו את ביצוען של פעילויות הדורשות רמת אנרגיה גבוהה, כגון ספורט.

ככל שנצרוך כמות אנרגיה גדולה יותר במהלך שני השלבים הראשונים, כך תתקצר הדרך לשני השלבים האחרונים. עלייה מוגזמת במשקל הגוף (עודפי שומן או שרירים) עלולה לגרום להזדקנות מהירה, הופעתן של מחלות ואף מוות בטרם עת. שימוש בסמים או באלכוהול, שמאיצים את שלבי הגירוי, יאיץ גם את הופעת שלבי הכיווץ (עוויתות) והמוות (הרפיה).

תפקוד איברי הגוף כפוף לאותם כללים בדיוק. צריכה מוגברת של אנרגיה באיבר מסוים, מגבילה את כמות האנרגיה הזמינה לאיברים אחרים. כך, התרחבות מוגזמת של מנגנון העיכול, כתוצאה מאכילה מרובה, גורמת לירידה בכמות האנרגיה הזמינה לשרירים, אשר מתבטאת בתחושת חולשה כללית, שבה גם המוח זוכה לפחות אנרגיה, דבר שגורם לירידה ברמת הריכוז ולעייפות.

גם משבר נפשי עובר ארבעה שלבים

את חוק ארבעת שלבי החיים ניתן לחוש ולהמחיש במערכת היחסים שלנו עם ילדינו. בשלב הראשון
התינוק הרך מעורר בנו גירוי רב, התלהבות ושמחת חיים. בשלב השני תחושת מלאות וצורך נתינה. בשלב השלישי מתרחש תהליך התכווצות בקשרים - שאם לא נפנים אותו, ייווצר מתח רב ונתק רגשי, ובשלב הרביעי תגיע ההשלמה.

אם תרצו, גם כל משבר נפשי עובר ארבעה שלבים - הגירוי נוצר כתוצאה מחשיפה לאיום רגשי או מנטלי.

במהלך שלב ההתרחבות צוברים כוח ואנרגיה להתמודד עם המשבר. ההתכווצות מופיעה ברגע שמחליטים על אופי הפעולה, שמטרתה להרחיק את הגורם המאיים או לברוח ממנו. בשלב ההרפיה מופיע פתרון המשבר וההשלמה.

לסיכום, לפי החוקים האוניברסליים, בריא ונכון לחוות במלואה את החוויה, שכל שלב מארבעת שלבי החיים מזמן לנו, לעבד אותה ולהגיע לפתרונה.




תגובה 1:

  1. מאמר מרתק
    תודה רבה:)
    אולי אם נצליח לייצר מכל מחזור רגשי או התפתחותי את הגירוי שיהיה השלב הראשון לשלב הבא, ההתפתחות תהיה מואצת.
    מכאן יוצא גם שעל כל אדם, בעיקר בעת משבר או כאב, לדעת כי המציאות תשתנה, הכאב יחלוף וההרגשה תשתפר:)

    השבמחק