יום ראשון, 10 באפריל 2016

בין צל לאור

חוק הדו-קוטביות מסביר את הכוח המניע של החיים. את המשיכה בין גבר לאשה, בין ביצית לתא זרע, בין טוב לרע ובין יום ללילה.

ד"ר נאדר בוטו על החוק השני מבין שבעת החוקים האוניברסליים.


יש הסוברים שהחוקים האוניברסליים, אותם חוקים שמווסתים את כלל התופעות ביקום, מוכתבים מכוח עליון. אך יהיה נכון יותר לומר שהחוקים האוניברסליים מהווים חלק בלתי נפרד מהטבע ומסך תכונותיה של האנרגיה הראשונית, שהייתה קיימת לפני המפץ הגדול.

כפי שנכתב במאמר הקודם, תיאור החוקים האוניברסליים מאפשר לנו להבין איך ומדוע נוצרים ומתפתחים תהליכים ותופעות בחיינו. במאמר הקודם בחרתי לפתוח בחוק החמישי "ארבעת שלבי החיים", שהם ביטוי לנוכחותו של כוח קוטבי, המניע את האנרגיה בין הקטבים וגורם לשינוי במערכת, שבא לביטוי בארבעת שלבי החיים.

במאמר זה אתייחס לחוק הדו-קוטביות שמניע את היקום על כל היבטיו.

בכל מערכת קוואנטית קיימים שני קטבים - חיובי ושלילי. תופעת הדו-קוטביות, אם כן, מתקיימת בכל אשר סביבנו - החל מחומר בעל מבנה פשוט ביותר וכלה בתופעות קוסמיות מורכבות ביותר. את יישומו של חוק הדו-קוטביות ניתן לראות בין היתר בגרעין האטום, המורכב מניוטרון ופרוטון, בין שני סלילי הדנ"א - שגורם להם להתחבר זה לזה, בתא החי (הפרש קוטבי בין הגרעין לציטופלזמה ובין הציטופלזמה לנוזל החוץ-תאי וכו') - בכולם קיימים ניגודים המספקים את המתח הדינמי, הדרוש לכל תנועה ולכל תהליך של שינוי.

דינמיקת השינוי נקבעת על ידי כמות האנרגיה בקטבים (החיובי והשלילי), ועל ידי הכוחות החדשים הנוצרים במהלך השינוי, אשר מתחברים בתורם כדי ליצור מצבי אנרגיה חדשים. צירוף של שני הקטבים יוצר אנרגיה, והאינטראקציה בין אותם כוחות יוצרת את היקום הממשי. הכוחות הקוטביים, לכן, תלויים הדדית, ומצויים באינטראקציה קבועה.


בין צל לאור

הכוח הקוטבי של המגנט והכוח המגנטי המצוי בקוטבי כדור הארץ הם תופעות המוכרות לכל פיזיקאי. רעיון הכוח הקוטבי הוא רעיון עתיק. דורות רבים עסקו במשמעות הסמלית של הצמד הזה, שהפך למושג מרכזי בפילוסופיה הסינית. המושגים "ין ויאנג" כמרכיבים מרכזיים בתיאוריה מייצגים את מדרונותיו של הר - זה המוצל וזה המואר באור השמש.

ה"יין" הוא הצד המוצל של ההר, המוסתר מעיני השמש. הצד המוצל נחשב לפסיבי, חשוך, רטוב, פנימי, מתכווץ ואיטי - זהו המרכיב הנשי, האמהי. הוא מזוהה עם הרפיה, רכות והתכנסות.
תנועתו היא כלפי מטה ופנימה, וייצוגיו מבחינה סמלית הם אשה, מים וארץ.

ה"יאנג" לעומת זאת הוא הצד המואר של ההר ומייצג כצפוי אור, פעילות, כוח יצירה, אקטיביות, חום, יובש, חיצוניות, התפשטות, פעילות מהירה ואנרגטית.

היאנג מהווה את המרכיב הגברי והחזק המזוהה עם התנגדות, קשיחות, אקטיביות, יוזמה ועשייה. הוא נע כלפי מעלה והחוצה, וייצוגיו מבחינה סמלית הם גבר, אש ושמים.

בכל רגע ובכל תופעה אשר אנו חווים, ניתן להבחין באיכות הזמנית והמתחלפת של היין והיאנג.

בין המערבולת לטורנדו

מהתבוננות בטבע ניתן לראות תופעות שונות, שמופען דומה וקוטביותן הפוכה, המהוות דוגמה
להבדלים בין אנרגיה זכרית לנקבית. למשל, מערבולת מים ומערבולת טורנדו. מערבולת מים היא תופעה נקבית, פסיבית, שמתפתחת מהחוץ כלפי פנים, ואילו מערבולת טורנדו היא תופעה זכרית, אנרגטית, אקספנסיבית (מתרחבת) מהמרכז כלפי חוץ.

ניתן להשוות את ההתנהגות הפיזיולוגית והמינית של הנקבה לתופעת מערבולת מים - קולטת, שקטה, פסיבית לבין הטורנדו הזכר שהוא פעיל, מאיץ, ומתרחב.

ניתן לאבחן ארבעה סוגי קוטביות, שמסבירים את ההבדל בין תופעות שונות בטבע ואת תופעת המשיכה והדחייה בין האדם לסביבתו:

1. קוטביות אנכית - קיימת בין קטבים הפוכים ומשלימים במישורים שונים, למשל הקוטביות בין הורים לילדיהם, בין מורה לתלמיד, בין ענפים לגזע, בין הראש לרגליים, בין האינטליגנציה לרגש. קוטביות זו מהווה את הבסיס להירארכיה בטבע.

2. קוטביות אופקית - קיימת בין שני קטבים מנוגדים ומשלימים באותו מישור. למשל הקוטביות בין גבר לאשה, תא זרע לביצית, יד ימין ליד שמאל, אהבה למלחמה.

3. קוטביות מחזורית - המבטאת את המעבר האנרגטי בין שני הקטבים, שמופיעה כארבעת השלבים הידועים כארבעת שלבי החיים. למשל קוטביות בין יום ללילה, התחלה לסוף, לידה למוות.

4. קוטביות התפתחותית - המופיעה לאורך ציר זמן ומתבטאת בתהליך התפתחותי של בעלי החיים והצמחים. העובר, הילד, הנער, הגבר עד הזיקנה, וגם בהתפתחות הרמה הרוחנית של בני האדם, המשתנה מיחיד למשנהו.

בהתאם לארבע קטגוריות אלו ניתן לנתח את כל התופעות ביקום במונחים של שלילי וחיובי, טוב ורע, יפה ומכוער, קל וקשה, ארוך וקצר, ופירוש הדבר שבעולמנו, המשתנה תדיר, הכול יחסי. המונחים שלילי וחיובי הם חסרי משמעות כשלעצמם, ומקבלים משמעות כאשר משתמשים בהם כדי להשוות בין שני דברים ולהבדיל בין טוב ורע, לא כדבר מוחלט, אלא כדבר יחסי בר שינוי.

בין תא הזרע לביצית

תופעת הקוטביות יכולה להסביר תופעות, שלעתים נחשבות מסתוריות, וכדי להבינן אנו נדרשים
למנגנונים מסובכים. השימוש בחוק הקוטביות הופך אותן לפשוטות. אחת מתופעות אלו היא הפריית הביצית על ידי תא זרע. המשיכה בין תא הזרע לביצית נובע מהכוח הקוטבי המנוגד הקיים בין שני תאים אלו, שבא לביטוי גם בפוטנציאל החשמלי שלהם.

תא הזרע הוא בעל קוטביות חיובית, המאפיינת את כל גרעיני התאים. תכונה זו נובעת מהעובדה שרוב תא הזרע עשוי מגרעין וזנב, עם מעט מאוד ציטופלזמה. הביצית, לעומת זאת, עשויה רובה ככולה מציטופלזמה, המתאפיינת בקוטביות שלילית. המשיכה בין שני התאים היא משיכה קוטבית טהורה.

עובדה זו מסבירה לנו קשיים של נשים שונות להרות, אף שמבחינה רפואית - המבנה האנטומי והתפקוד הפיזיולוגי שלהן תקינים. את הקושי להרות ניתן להסביר בירידה ברמת החיוניות של אחד מבני הזוג או אצל שניהם, שתבוא לידי ביטוי כירידה בכוח המשיכה הקוטבי, המעכב או מונע את תהליך ההפריה או מונע מביצית מופרת להשתרש ברחם ולהתפתח לעובר.

הכוח הקוטבי הראשוני של תא הזרע והביצית מהווה בסיס להתפתחות שני קטבים עיקריים, המצויים בכל יצור חי. אצל בני האדם הם ממוקמים בבית החזה ובאזור הבטן התחתונה (כ-5 ס"מ מתחת לטבור) - אצל נשים הקוטב החיובי מצוי בבית החזה והשלילי בבטן התחתונה, אצל הגבר בדיוק להפך, מה שמסביר את המשיכה המינית ביניהם.

לאחר הלידה ובמהלך צמיחתו של הילד מוזנים שני הקטבים על ידי זוג ההורים. אהבת האם, או אשה משמעותית אחרת, תזין את הקוטב הנקבי ואילו אהבת האב, או זכר אחר במשפחה, תזין את הקוטב הזכרי.

תופעת הקוטביות היא תופעה דינמית המשתנה כל שבע שנים, עד גיל 21, והיא מסבירה את השינויים הפיזיים, ההורמונליים והנפשיים שמתרחשים עד גיל זה. בתקופת ההריון מתפתח העובר באזור הקוטב הנקבי - לכן העובר מתאפיין בתכונות נקביות של קליטה גופנית ואנרגטית. לאחר הלידה אהבת האב תלך ותעשיר את האנרגיה הזכרית, ותביא לאיזון בין שני הקטבים, שמגיע לשיאו בגיל שבע. מגיל שבע עד 14 מתחילות להתפתח התכונות המאפיינות את המין הביולוגי. כך ילד וילדה יתחילו לפתח סימנים זכריים או נקביים, בהתאם למין, שיגיעו להבשלה מלאה בגיל 14. מגיל 14 עד גיל 21 יתעצם ההבדל בקוטביות בין שני המינים. בגיל 21 ובסמוך להפסקת תהליך צמיחת העצמות, נסגרים הקטבים העיקריים. העוצמה האנרגטית, שהושגה בשני הקטבים בגיל זה, מהווה את הפוטנציאל הפיזי, המיני והנפשי להמשך החיים.

לאור העובדה שהאנרגיה הנקבית היא אנרגיה קולטת, ילדה מאוזנת היא ילדה שמתאפיינת בתכונות נקביות של קליטה, רוגע ושקט. כך למשל חוש השמיעה והריח של תינוקות ממין נקבה מפותחים יותר, וחוש המישוש שלהן חד יותר בהקשר של עצמים דו-מימדים. לתינוקות זכרים, לעומת זאת, יש יכולת פיזית גבוהה יותר וחוש מישוש חד יותר בהקשר של חפצים תלת-מימדים.

ריכוז, קשב ויכולת קליטה הן תכונות המאפיינות אנרגיה נקבית, לכן נשים שהן מאוזנות אנרגטית, יקלטו שפות טוב יותר. היכולת המרחבית, לעומת זאת, שמאפיינת זכרים, נובעת מתכונת ההתפשטות והתרחבות של האנרגיה הזכרית, מה שמכשיר אותם למקצועות כמו גיאוגרפיה, הנדסה ופיזיקה.

זה הזמן לציין שלא כל זכר חייב בהכרח להתנהג לפי מאפייני המין שלו ולהפך. שכן מה שקובע את
ההתנהגות הפיזית, הרגשית והמינית הוא האיזון בין האנרגיה הזכרית לנקבית. זכר עם עודף באנרגיה נקבית למשל, יהיה יותר חלש מבחינה גופנית, יימנע מפעילות ספורטיבית, ישחק במשחקים המבוססים על קליטה, יפגין כישרון לשפות ולאמנות ויהיה בעל אינטואיציה מפותחת.

ילדה עם עודף באנרגיה זכרית תשחק במשחקים "זכריים" הדורשים כוח פיזי כמו משחקי כדורגל, טניס וכו', תחומי העניין שלה יהיו מחשבים, מתמטיקה ומדעים מדויקים. גופה יהיה חזק ושרירי, היא תהיה בעלת חזה קטן בדרך כלל, ותהיה יותר שעירה.

בין בצל למנגו

גם סוגי המזון מאופיינים בקוטביות זכרית או נקבית. מזונות שמקורם בזרע (שקדים, קטניות או
שורשים למיניהם כגון גזר, שום, בצל וג'ינסנג) וכן בשר ודגים, הם בעלי קוטביות זכרית, מחזקים את הקוטביות והאנרגיה הזכרית ומגבירים את החשק המיני (אפרודיזיאקים) באמצעות העלאת רמת הטסטוסטרון בדם.

לעומת זאת, ירקות (שגדלים על פני האדמה), פירות (ללא זרעים) או חלב ומוצריו הם בעלי קוטביות נקבית, המחזקים את הקוטב הנקבי והאנרגיה הנקבית הדרושה לתפקוד תקין של מערכת הרבייה וההנקה.

לפיכך ניתן להתערב ולהביא לאיזון בין הקטבים בהתאם לצורך. כדי לחזק את האנרגיה הזכרית של בן זכר, שנוטה למשחקים שקטים "נקביים", אפשר להגיש לו מאכלים זכריים כמו קטניות, שקדים, דגים ובשר ולגרום לו לבלות יותר במחיצת אביו או אחים בוגרים. לגבי ילדה עם עודף אנרגיה זכרית, כדאי להפחית מהתפריט שלה מזונות זכריים ולהרבות במזון נקבי.

לסיכום: הכוח הקוטבי הוא הכוח המניע של החיים. השגת איזון דינאמי בכוח הקוטבי ישמור על הרמוניה, חיוניות, וזרימה חופשית בחיים. שכן אינטראקציה בין קטבים מנוגדים, בכל תחומי החיים, תביא בעקבותיה פעילות קונסטרוקטיבית והתפתחות. במקום להציג עמדות שיפוטיות לגבי ההיבטים השליליים והחיוביים מומלץ לנצל את הדינמיקה שנוצרת ביניהם כמנוף להתקדמות והתפתחות.